פסק-דין בתיק ב"ל 54027-03-12

טענות התובעת

2.         לטענת התובעת, היא נפרדה מבעלה, היא מתגוררת עם שני ילדיה הקטינים, ובעלה אינו חי איתה.

            החלטת הנתבע ניתנה ללא כל בדיקה מעמיקה, אלא בהסתמך על רישום מוטעה ועל החלטות קודמות.

            באשר לטענה שהתובעת מסרה גירסה לא נכונה לפקיד התביעות, כפי הנראה הדבר נובע מטעות.

            הנתבע התעלם מדו"ח  של העובדת הסוציאלית.

            באשר לטענה כי התובעת לא הגישה תביעה למזונות עבור הילד האחרון שנולד לאחר הפרידה; אין זה אלמנט חשוב, ואם יש צורך תוגש עכשיו תביעה למזונות והתובעת תמציא פסק דין מתאים.

טענות הנתבע

3.         לטענת הנתבע, התובעת מנהלת אורח חיים משותף האופייני למגזר הבדואי, עם בן זוגה אבי ילדיה. השניים גרים תחת קורת גג אחת, ולמעשה לא חל כל שינוי במעמד התובעת או באורחות חייה מאז שנישאו.

            התובעת עדיין נשואה לבעלה. בנוסף, התביעה נבחנה לגוף העניין ונדחתה. התובעת מסרה הצהרה לפקיד התביעות, ממנה ניתן ללמוד שיש לדחות את התובענה. התובעת טוענת לנפרדות כבר משנת 2008, והיא מודה היום שאז היא מסרה גירסה לא נכונה. לתובעת נולד ילד לאחר הפרידה הנטענת. התובעת מסרה גירסאות סותרות לגבי מקום מגוריה, והסתבר לבסוף כי היא מתגוררת באותה שכונה שבעלה מתגורר בה.

            התובעת לא תבעה מזונות עבור הילד השני, שנולד לאחר הפרידה הנטענת.

            התובעת לא הצביעה על סיבה אמתית לנפרדות, והסיבות שמסרה היו קיימות מאז שנישאה.

הדין החל

4.         החוק הרלוונטי לענייננו הוא חוק הבטחת הכנסה , תשמ"א - 1980 (להלן: "החוק").

            מטרת החוק הינה להבטיח לכל אדם בישראל הכנסה הדרושה לקיומו, ככל שאינו יכול לקיים את עצמו.

            ראה:

            הצעת  חוק הבטחת הכנסה, ה"ח 1417, תש"מ.

            סעיף 6 (לחוק) קובע כי " לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם גימלה אחת בלבד ...".